מגוון פתרונות משפטיים מקצה לקצה

זכות השימוע היא זכות יסוד שנקבעה בפסיקת בתי הדין לעבודה. מעסיק השוקל לסיים את העסקתו של עובד מחויב לזמנו לשימוע מראש ובכתב. במסגרת הזימון חובה לפרט את הנימוקים האמיתיים לפיטורים, ולהעניק לעובד זמן סביר להתכונן והזדמנות כנה להשמיע את טענותיו בניסיון לשנות את ההחלטה, בטרם נפלה הפור.

עובדים בישראל צוברים זכאות ל-1.5 ימי מחלה בחודש (עד לתקרה מקסימלית של 90 ימים). על פי חוק דמי מחלה, היום הראשון להיעדרות אינו מזכה בתשלום. הימים השני והשלישי מזכים את העובד ב-50% משכרו הרגיל, והחל מהיום הרביעי ואילך התשלום הוא מלא (100%). קיימים מקומות עבודה שבהם חלים הסכמים קיבוציים המיטיבים עם העובד ומזכים בתשלום מהיום הראשון.

חובה על מעסיק להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו (כאשר המרחק עולה על 500 מטרים או שלוש תחנות אוטובוס). התשלום מחושב לפי עלות נסיעה יומית או לפי עלות כרטיס "חופשי-חודשי" (הזול מביניהם), וזאת עד לתקרה המקסימלית היומית הקבועה בצו ההרחבה.

עובד שהשלים שנת עבודה מלאה אחת לפחות אצל אותו מעסיק זכאי לתשלום שנתי של דמי הבראה. מכסת ימי ההבראה המגיעה לעובד גדלה בהתאם לשנות הוותק שלו במקום העבודה. התעריף לתשלום עבור כל יום הבראה מתעדכן מעת לעת בצו הרחבה, ומשולם לרוב במרוכז בחודשי הקיץ או בהתאם לנהוג בחברה.

עובד הנדרש לבצע עבודה מעבר למכסת שעות העבודה הרגילות (ברמה היומית או השבועית) זכאי לגמול כספי מיוחד. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי עבור השעתיים הנוספות הראשונות בכל יום, התעריף יעמוד על 125% מהשכר הרגיל. החל מהשעה הנוספת השלישית ואילך, התעריף מזנק ל-150%.

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מחייב כל מעסיק בישראל להפריש באופן חודשי כספים לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים עבור עובדיו. ההפרשה הכוללת מורכבת מ-6% על חשבון העובד (שמנוכים משכרו), לצד 6.5% לתגמולים ועוד 6% לרכיב פיצויי פיטורים על חשבון המעסיק. אי-ביצוע הפרשות כחוק חושף את המעסיק לסנקציות חמורות.

ככלל, עובד שפוטר ממקום עבודתו לאחר שהשלים שנת עבודה ברציפות (או פוטר בסמוך לכך כדי להתחמק מתשלום) זכאי לפיצויי פיטורים. הפיצויים מחושבים לרוב לפי חודש שכר אחרון עבור כל שנת עבודה. כיום, מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שחל על רוב השכירים במשק, כספי הפיצויים המופרשים לקופה שייכים לעובד וישוחררו אליו גם במקרה של התפטרות.

חוק שכר מינימום קובע רצפת שכר גלובלית ושעתית שאין לרדת ממנה, מתוך מטרה להבטיח קיום בכבוד לכל עובד בישראל. אסור למעסיק לשלם שכר הנמוך משכר המינימום, גם אם העובד הסכים לכך כביכול. גובה השכר מתעדכן מעת לעת בחקיקה, ואי-תשלומו מהווה עבירה פלילית לצד עילה לתביעה אזרחית מצד העובד.